2023-01-15T10:23:58Z https://matzpen.co.il/feed/atom/ WordPress admin <![CDATA[ד"ר דינה פופוביץ' – מומחית לפסיכיאטריה]]> https://matzpen.co.il/?p=1346 2023-01-15T10:23:58Z 2022-07-13T08:59:16Z רקע כללי ופעילות במצפן קליניק

ד"ר דינה פופוביץ' הינה פסיכיאטרית מובילה וחוקרת קלינית מוכרת בתחומה. בעבודתה הפרקטית והמחקרית היא תורמת רבות למציאת פתרונות למגוון הפרעות פסיכוטיות והפרעות במצב הרוח. ד"ר פופוביץ', המשמשת בשנים האחרונות בתפקיד עוזרת מנהל בי"ח אברבנאל בבת ים, פועלת גם תחת הכובע של פסיכיאטר מבוגרים במחלקת הפסיכיאטריה של מצפן קליניק – מרכז לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. במסגרת פעילותה ותחומי אחריותה במצפן קליניק, היא מספקת שירותי ייעוץ, אבחון וטיפול למבוגרים החווים מצבים פסיכיאטריים והפרעות מסוגים שונים ובכל הרמות.

תחומי פעילות ומומחיות של ד"ר פופוביץ'

עם ידע עשיר וניסיון רב בהם היא אוחזת, ד"ר פופוביץ' פועלת למציאת הפתרונות המיטביים עבור מצבים פסיכיאטריים שונים: הפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, אובדנות, מחשבות שווא, מחשבות טורדניות ועוד. כמו כן, היא מספקת מענה לקשת הפרעות במצב הרוח כדוגמת דיכאון, מצבי לחץ, סטרס, התקפי חרדה, מצב רוח ירוד, שינוי במצב הרוח, מצבי התמכרות, מצוקה לאחר אירוע טראומטי, הפרעות אכילה, טיפול בבעיות שינה, התמודדות עם כאבים גופניים או כאבים כרוניים ועוד. ד"ר פופוביץ' שמה את הדגש על טיפול מותאם אישית לכל מטופל עפ"י צרכיו בשילוב של פסיכופרמקולוגיה. הטיפול ניתן בשלל שפות שאותן היא דוברת: אנגלית, עברית, איטלקית, ספרדית וסרבית.

שיתוף פעולה עם סגל מצפן קליניק

כאמור, ד"ר דינה פופוביץ' עובדת במחלקה פסיכיאטרית של מצפן קליניק. היא פועלת במקום בשיתוף עם סגל המחלקה הכולל פסיכיאטר מומחה בכל תחום ולקבוצות גיל שונות כגון פסיכוגריאטר או פסיכיאטר ילדים. ד"ר פופוביץ משתפת פעולה גם עם צוות המטפלים של מחלקת פסיכותרפיה במצפן קליניק בעבודה על מקרים שונים של מטופלים עם הפרעות מצב רוח, ואף מייעצת במגוון נושאים מטיפול בהפרעות אכילה ועד טיפול בבעיות קשב וריכוז אצל מבוגרים. במידת הצורך היא פועלת גם אל מול נוירולוג מבוגרים או נוירולוג ילדים.

השכלה רפואית – נקודות ציון מרכזיות

ד"ר דינה פופוביץ' סיימה את לימודי הרפואה בהצטיינות בפקולטה לרפואה באוני' בולוניה, איטליה.
את ההתמחות שלה בפסיכיאטריה עשתה באיטליה באוני' פיזה.
ד"ר פופוביץ' המשיכה ללימודי דוקטורט אירופאי במדעי המוח באוני' פיזה ובאוני' ברצלונה בספרד.
בהוספיטל קליניק בברצלונה המשיכה ללימודי פוסט-דוקטורט בתחום פסיכיאטריה מותאמת אישית.

ניסיונה המקצועי

ד"ר פופוביץ', פסיכיאטרית קלינית בכירה, עובדת מזה מספר שנים כעוזרת רפואית למנהל בית חולים אברבנאל, בת ים.
בין תפקידיה הקודמים בארץ: ניהול מחלקת פסיכיאטריה ב' במרכז רפואי שיבא תה"ש, וניהול מרפאה להפרעה דו-קוטבית.
בברצלונה, בהוספיטל קליניק, עבדה כפסיכיאטרית וחוקרת קלינית בתוכנית להפרעה דו-קוטבית לצד פרופ' אדוארד ויאטה, מומחה עולמי בתחום.
ד"ר פופוביץ' מרצה במאסטרים העוסקים בנושאי הפרעות מצב רוח ותחלואה כפולה באוני' פיזה באיטליה.

פרסומים ופעילות מחקרית ואקדמית

ד"ר דינה פופוביץ' ידועה בפעילותה המחקרית הענפה, המתמקדת ברובה בתחום הפרעות מצב רוח והפרעות פסיכוטיות. במסגרת זו היא משתפת פעולה עם חוקרים צעירים מרחבי אירופה.
פרסומיה המדעיים כוללים כ-50 מאמרים ויותר מ-1,500 ציטוטים.
הישגיה הראשיים בתחום המחקר הינם בתחום רפואה מותאמת אישית.

חברות באיגודים

  • ארגון מנהלי בתי חולים
  • International Society of Bipolar Disorders
  • European College of Neuropsychopharmacology
  • ארגון פסיכיאטריה ביולוגית

זקוקים לייעוץ פסיכיאטר מבוגרים? צרו קשר עם מצפן קליניק – מרכז לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. לקביעת פגישה עם ד"ר דינה פופוביץ'

]]>
admin <![CDATA[ד"ר איזבלה ירוסלבסקי]]> https://matzpen.co.il/?p=1349 2022-07-13T08:56:22Z 2022-07-13T08:56:22Z רקע כללי ופעילות במצפן קליניק

ד"ר איזבלה ירוסלבסקי היא פסיכיאטרית ילדים ונוער מומחית, עם ניסיון רב באבחון וטיפול בתחום זה. בשנים האחרונות עובדת ד"ר ירוסלבסקי כפסיכיאטרית ילדים ונוער במסגרת מרפאה של קופת חולים כללית, וכן במסגרת מערכת פסיכיאטריית הילדים והנוער במצפן קליניק – מרכז לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. כל פסיכיאטר ילדים ונוער צריך לתת מענה רחב בתחום מאתגר זה, ובהתאם, ד"ר ירוסלבסקי מספקת מענה בייעוץ, אבחון וטיפול בילדים ובנוער במצבים שונים בתחום הפסיכיאטריה – מהפרעות התנהגות ו-ADHD ועד טיפול בילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. בנוסף למענה של פסיכיאטר ילדים ונוער, ד"ר ירוסלבסקי מחזיקה בניסיון רב והתמחות ספציפית בתחום רפואת ההתמכרויות, ומספקת מענה משולב בתחום זה.

תחומי פעילות ומומחיות של ד"ר איזבלה ירוסלבסקי

במסגרת פעילותה בתחום פסיכיאטריית הילדים והנוער, ד"ר ירוסלבסקי אמונה על ביצוע אבחונים וטיפולים בתחום זה על כל צדדיו:

  • אבחנה וטיפול בהפרעות קשב וריכוז ( ADHD ).
  • בעיות התפתחות –אבחנת הגורם ויצירת תכנית טיפול.
  • אוטיזם – אבחנה וטיפול באוטיזם, לרבות אבחנה של לקויות שפה, מוטוריקה וכן קשיים רגשיים ונפשיים, שיכולים לאפיין ילדים ונוער על הרצף האוטיסטי.
  • הערכות סיכון – ד"ר ירוסלבסקי מספקת מענה של הערכות מסוכנות במצבים בהם חושדים שישנו סיכון לילד/בן נוער או לסביבתו בשל מצב פסיכיאטרי.
  • חרדות – הפרעות חרדה הן חלק בלתי נפרד מפסיכיאטריית הילדים והנוער, וד"ר ירוסלבסקי מספקת מענה תרופתי ופסיכותרפי של טיפול בחרדות.
  • דיכאון – אבחנת דיכאון קליני וטיפול במצבים אלה, לרבות מצבי אובדנות.
  • הפרעות התנהגות – טיפול בהפרעות אופייניות בגילאי ילדות ונוער, לרבות מענה בטיפול של מצבים אחרי משבר.

ד"ר איזבלה ירוסלבסקי – שיתוף פעולה עם סגל מצפן קליניק

טיפול במצבים פסיכיאטריים בקרב ילדים ונוער דורש לעתים קרובות מענה רחב של מספר אנשי מקצוע, ויש צורך במערך בריאות נפש רחב כמו זה המוצע במצפן קליניק. במסגרת עבודה במרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער של מצפן קליניק, ד"ר איזבלה ירוסלבסקי יודעת להפנות גם למענה של נוירולוג ילדים, פסיכותרפיסט ילדים, טיפול פסיכולוגי, בדיקות מעבדה והדמיה כמו בדיקת EEG, בדיקות דם ועוד, וכן מענה תמיכתי-סוציאלי של הדרכת הורים בכל הקשור למצב של ילדיהם ולטיפול בהם. ד"ר ירוסלבסקי מרכזת את הטיפול במצבים נפשיים רבים בקרב ילדים ונוער, ומספקת בעצמה פתרונות עבור המצבים שצוינו מעלה, וכן במצבים של התמכרויות וגמילה.

השכלה והכשרה רפואית

השכלתה הרפואית של ד"ר איזבלה ירוסלבסקי החלה בלימודי הרפואה, אותם ביצעה באוניברסיטת לטביה שבעיר ריגה בלטביה. את לימודי הרפואה סיימה בהצלחה בשנת 2005, ולאחר שנת סטאז' אותה ביצעה במרכז הרפואי ע"ש רבין (בילינסון) בפתח תקווה, החלה את התמחותה בפסיכיאטריית ילדים ונוער. לאחר סיום התמחותה, ד"ר ירוסלבסקי השלימה בהצלחה לימודי רפואת התמכרויות באוניברסיטת תל אביב בשנים 2013-2015. בנוסף, ביצעה הכשרה של קורס טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לילדים ונוער דרך עמותת חוסן.

ניסיון מקצועי

ניסיונה המקצועי של ד"ר ירוסלבסקי החל בהתמחותה בתחום פסיכיאטריית ילדים ונוער במרכז הרפואי ע"ש רבין. במקביל עבדה גם כרופאה ראשונית מייעצת במרפאת "מוקד" בתל אביב, כמו כן עבדה בעבר כרופאת משפחה בהוספיס בית "צבר" באזור המרכז, כפסיכיאטרית עובדת צה"ל בחיל הים, יחידת "מיטב" ובפיקוד מרכז, וכן כפסיכיאטרית נרקולוגית באשפוזית "לצידך" ביהוד. מאז ועד היום עובדת ד"ר ירוסלבסקי כפסיכיאטרית ילדים ונוער בקופת חולים כללית במרפאת רמת חן ברמת גן ובמצפן קליניק.

פעילות מחקרית ואקדמית

עוד לפני שהחלה בלימודי הרפואה, השלימה ד"ר ירוסלבסקי תואר ראשון בביולוגיה בטכניון, וכן לימודים לתואר שני בנוירוביולוגיה באוניברסיטה העברית. במסגרת לימודי הרפואה שלה, פרסמה ד"ר ירוסלבסקי מאמר בתחום המחלות הזיהומיות בירחון מדעי בתחום.

זקוקים לפסיכיאטרית ילדים ונוער? צרו קשר עם מצפן קליניק – מרכז לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. קבעו פגישה וטיפול עם ד"ר איזבלה ירוסלבסקי.

]]>
admin <![CDATA[ד"ר טטיאנה מושבה]]> https://matzpen.co.il/?p=1321 2021-01-19T07:27:35Z 2020-12-04T06:11:01Z ד"ר טטיאנה מושבה
ד"ר טטיאנה מושבה

רקע כללי ופעילות במצפן קליניק – מרכז לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי

ד"ר טטיאנה מושבה הינה מומחית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, ונמנית על סגל הפסיכיאטריה הבכיר של מצפן קליניק – מרכז לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. במסגרת עבודתה במרכז היא מטפלת בילדים ומתבגרים בתהליך הכולל אבחון, ייעוץ וטיפול. על פי הנדרש היא משתפת פעולה גם עם פסיכותרפיסט ילדים האמון על טיפול פסיכולוגי מתאים ועם נוירולוג ילדים, אשר פועלים במקום.

תחומי הפעילות של ד"ר טיאנה מושבה

תחומי פעילותה של ד"ר טטיאנה מושבה בקליניקה מצפן כוללים ביצוע אבחונים, הערכות סיכון וכן הערכות מסוכנות, ייעוץ וטיפול במגוון הפרעות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות:

  • אוטיזם
  • חרדות (טיפול בחרדות שונות)
  • אובדנות
  • דיכאון
  • לקויות התפתחותיות
  •  ADHD
  •  לקויות שפה
  •  בעיות מוטוריקה
  • קשיים רגשיים ונפשיים
  • הפרעות התנהגות
  • טיפול בילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי
  •  הפרעות ובעיות על רקע מצבים אחרי משבר

ניסיון מקצועי

ד״ר טטיאנה מושבה משמשת כיום בתפקידה כפסיכיאטרית ילדים ומתבגרים עצמאית במכבי שירותי בריאות במרפאת גבעתיים – מחוז מרכז, ובקליניקה מצפן.
ניסיונה המקצועי מהעבר כולל:

  •  פסיכיאטרית מומחית במרפאה הפסיכיאטרית של בי"ח האוניברסיטאי בסופיה, בולגריה, בו סיימה את ההתמחות בפסיכיאטריה כללית.
  • יועצת פסיכיאטרית בבתי"ס לילדים עם אוטיזם, בעיות התנהגות ולקויות למידה – במסגרת השירות הפסיכולוגי החינוכי, מכון שניאורסון של עיריית ת"א.
  • יועצת פסיכיאטרית בשירות לבריאות הציבור בת"א.

השכלה רפואית

ד"ר טטיאנה מושבה הינה בוגרת בית הספר לרפואה בסופיה, בולגריה. את התמחותה בפסיכיאטריה כללית עשתה בבי"ח אוניברסיטאי לחולי נפש בסופיה.
את התמחותה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר עברה במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל בבת ים. לאחר שעברה בהצלחה את בחינות שלב ב' בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קיבלה תואר רופאה מומחית בתחום.

פעילות מחקרית

ד"ר טטיאנה מושבה פעלה לאורך השנים גם בתחום המחקר, פרסמה מספר עבודות מחקר בארץ ובחו"ל, שאחת מהן אף זיכתה אותה בפרס.

פעילותה כמרצה

ד"ר טטיאנה מושבה הועסקה כמרצה אורחת פקולטה לחינוך מיוחד בסופיה.
בארץ עבדה כמרצה בסמינר הקיבוצים בתחום פסיכופתולוגיה של ילדים ומתבגרים, במסלול חינוך מיוחד וחינוך גופני טיפולי.

בכל מקרה בו הינכם נדרשים לשירותים מקצועיים של פסיכיאטר ילדים ומתבגרים – ניתן לתאם ביקור אצל ד"ר טטיאנה מושבה בקליניקה מצפן.

 

]]>
admin <![CDATA[מה מזיק יותר: הקורונה או הפאניקה?]]> https://matzpen.co.il/?p=1282 2020-03-12T17:05:06Z 2020-03-12T17:03:40Z בהלת הקורונה – הרסנית לא פחות מהווירוס

וירוס הקורונה משתולל בעולם ונראה שהוא תופס תאוצה גם בישראל. ללא ספק, התופעה מדאיגה מאוד, אבל מה שמדאיג לא פחות זו תחושת הבהלה שהיא זורעת בחברה. לא בכדי בימים האחרונים החלו לדווח בתקשורת על העלייה באחוזי הקניות ברשתות המזון.
למעשה, תחושת פאניקה כזו שאוחזת בכל תושבי המדינה, תוארה בדייקנות מצמררת על ידי חוקר בריטי בשם סטנלי כהן בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הוא קרה לתופעה 'פאניקה מוסרית' והתייחס לתגובה חברתית לתופעה מסוימת שחברה או מדינות שלמות שותפות לה. תגובה חברתית זו עלולה לפגוע במוסר וביחסים בין-אישיים בחברה שלמה, ויכולה להיות הרסנית הרבה יותר מהתופעה (במקרה שלנו, וירוס הקורונה) שמחוללת את הפאניקה המוסרית. תגובת הבהלה ניזונה בעיקר מפייק-ניוז, דיבורים פופוליסטיים או אף מאמצעי תקשורת רשמיים שמרבים בדמוניזציה של התופעה הנסקרת.
מסרוני וואטסאפ-טלגרם-פייסבוק המתובלים בהומור שחור או בתיאוריות קונספירציה, מתדלקים יפה מאוד את תחושת הבהלה, משום שאנחנו מעבירים אותם הלאה. אנחנו צוחקים על המסרונים האלה אבל הם מעצימים את תחושות הפחד והחרדה שלנו, עד כדי כך שכבר איננו מסוגלים להבחין בין המציאות לבין סרט אימה הוליוודי המבשר על קץ האנושות.
אנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה ורואים סביבנו אנשים אחוזי בהלה ופחד, מה שמקפיץ את רמות הפחד שלנו עוד יותר. כפועל יוצא מכך, אנחנו מסתערים על סופרים וקניונים ומרוקנים את המדפים. בהמשך, כשאנחנו שומעים את הדיווחים בחדשות על קונים נוספים כדוגמתנו, אנחנו שואלים את עצמנו האם קנינו מספיק או שכדאי להוסיף עוד משהו.
מדובר במעגל קסמים שכמעט בלתי אפשרי לעצור אותו. תחושותינו מובילות אותנו לחשיבה אפוקליפטית שמזינה עוד יותר את פחדינו ומטילה אימה על חיינו. אנחנו כבר לא מסוגלים לשמוח, ואם אסור לנו לטוס לחו"ל אנחנו לא יודעים איך ליהנות מהחיים בארץ – לצאת לבילוי משפחתי בראש שקט בחוף הים, או ליהנות מפריחה מדברית. חשבתם על זה?

אז מה עושים? איך מתמודדים עם הפאניקה המוסרית? הנה כמה עצות:

  1. פחות לצפות בחדשות, יותר לקרוא אותן – אנחנו כל הזמן צופים בחדשות, בעיקר בתוכן חזותי, וזו בעיה גדולה. ככל שאנחנו צורכים תוכן חזותי, כך אנחנו יותר פוחדים ופחות קשובים לדברים שנאמרים – ככה המוח שלנו פועל. בקליטה ועיבוד גירויים שבאים מהעולם החיצוני, אנחנו קודם כל מתייחסים אל התוכן הוויזואלי שעובר היישר לאזורים במוח האחראים על הרגשות הפרימיטיביים והקדמוניים שלנו – פחד, אימה, בהלה. לפיכך, ככל שתצפו בתמונות בטלוויזיה, באינטרנט ובסלולר, כך תחושו יותר מבוהלים, וממילא לא תקבלו מידע חדש ונחוץ. מומלץ לצרוך פחות תוכן חדשותי ויזואלי, ולהסתמך יותר על קריאת טקסטים חדשותיים.
  2. לקרוא חדשות ממקורות מהימנים שונים (והכוונה היא לא לוואטסאפ וכיו"ב) – התעסקו כמה שפחות בהודעות וואטסאפ, אינסטגרם, טלגרם, פייספוק וכו' – הן בטח לא תורה מסיני, והן רק מוסיפות לבהלה ולא תורמות מידע עדכני ומהימן. זה רק נדמה לכם שהומור שחור מצחיק ושתיאוריות קונספירציה הן מטופשות. כל "הזבל הקוגניטיבי" הזה נתקע במוחנו ומגביר את תחושות הפחד והחרדה. ולא, לא תמיד מיליארד סינים אינם טועים. במקרים מסוימים מקורות מוסמכים עדיפים על המוח הקולקטיבי. לכן, אם ברצונכם לקבל מידע עדכני ומהימן לגבי וירוס הקורונה, מומלץ לקרוא חדשות ממקורות שונים, רצוי בשפות שונות, והעיקר – ממקורות מוסמכים ומהימנים. אם תצליבו מידע כזה מגוון, סביר להניח שתצליחו להימנע מתיאוריות קונספירטיביות, לפיהן כביכול הממשלה מסתירה מאיתנו איזו קטסטרופה.
  3. "לראות" את האחר ולא רק את עצמנו – ככל שאנחנו דואגים לרווחתנו האישית בלבד, כך אנחנו מעלים את סף הבהלה הכלל חברתית ומחריפים את המצב הקיים. האנושות לא תצליח לשרוד בדאגה לעצמי או למשפחתי בלבד. רק כשאנחנו דואגים גם לאחרים, יש לנו סיכוי להתגבר על הבעיות שלנו. רק בעזרת התנהגות אלטרואיסטית נוכל לעזור גם לעצמנו וגם לסובבים אותנו, גם אם הם לא נמנים על "החמולה" שלנו. אז בואו קצת יותר נחייך לאחרים, נגיד מילה טובה ונתמוך באנשים שזקוקים ליחס מרגיע – זה לא עולה הרבה. למעשה זה לא עולה לנו כלל, אלא רק משפר את מצב הרוח שלנו.
  4. להמשיך ליהנות מהחיים – אל תתנו לתחושת הבהלה ולסידורי מניעת התפשטות הווירוס לפגוע באורח החיים שלכם. המשיכו ליהנות מהחיים, כמובן בכפוף להוראות משרד הבריאות. אם אתם לא בבידוד – צאו לבלות, תעשו ספורט, לכו לקולנוע, לבית קפה, למועדון, תפגשו חברים, תטיילו, תעשו על האש. החורף כבר מאחורינו, השמש הנעימה בשמיים וכולם מוזמנים ליהנות.
  5. למנוע את הבהלה מילדיכם – צמצמו את האפשרויות של ילדיכם לצפות בחדשות, והימנעו משיחות על הווירוס ועל הפחדים שלכם ממנו בנוכחות הילדים. כמובן שצריך להסביר להם איך להישמר ולהימנע מהדבקה אך לא מעבר לכך. מנגנוני הנפש של ילדינו עדיין רכים ושבריריים. ככל שאנחנו מבוהלים מולם יותר, כך הם נבהלים יותר.

ובכל זאת, הקורונה כאן, אז מה עושים?

בשורה התחתונה זה נכון שהשמיים נסגרים לנו, שמספר האנשים שנכנסים לבידוד עולה, ושכמות האנשים הנדבקים בארץ עולה גם היא. זו המציאות, אבל חשוב להסתכל עליה במשקפיים הנכונים שאינם מעוותים אותה.
ראשית, חשוב לי להזכיר, שהאנושות התמודדה בהצלחה רבה עם אבולה, סארס ועם שאר הרעות החולות שאיימו עלינו. מעבר לכך, בארץ אין עדיין מעבר של הווירוס מאדם לאדם. הנדבקים הם אלה שבאו מחו"ל או שנדבקו מנשאים שבאו מחו"ל. זה אומר שסידורי מיגור הווירוס עובדים הרבה יותר טוב מאלה שהיו בימי המגפה השחורה בתקופת ימי הביניים. בסין שהיא מדינת המקור של הווירוס, כמות הנדבקים יורדת ביחס לשאר העולם. הם הצליחו למגר את הוירוס, וכך גם אנחנו נצליח.
אם בכל זאת נאלצתם להיכנס לבידוד, נסו להעביר את הזמן בהנאה. תסתכלו על חצי הכוס המלאה – סוף סוף יש לכם הזדמנות לנוח, לישון, לצפות בסדרות וסרטים ולקרוא ספרים.
ובכל מקרה, בואו נרגע, נהנה מהחיים ונצפה שבקרוב יפתחו את החיסון כנגד הקורונה, כפי שהבטיחו לנו במעבדות המובילות בעולם.
פחות דאגות – יותר בריאות.

]]>
admin <![CDATA[טיפול בדיכאון]]> https://matzpen.co.il/?p=1276 2020-03-10T16:37:46Z 2020-03-10T16:37:30Z טיפול בדיכאון במצפן קליניק

טיפול בדיכאון הינו אחד השירותים המרכזיים שאנו מספקים ללקוחותינו במצפן קליניק – מרכז לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. השירות כולל טיפול בכל הגילאים ובכל הסוגים והרמות של דיכאון, כגון: דכדוך, דיכאון קליני, דיכאון מג'ורי, דיכאון לאחר לידה, מניה דפרסיה ועוד.
טיפול בדיכאון במצפן קליניק מאופיין במסירות ובאחריות רבה מצד הצוות המקצועי, הכולל פסיכיאטרים למבוגרים ולילדים, פסיכותרפיסטים ונוירולוגים. הטיפול הינו פרטני ומתבצע בשיטות העדכניות והמתקדמות הנהוגות כיום בתחומי הפסיכותרפיה והפסיכיאטריה.
בדומה לכל השירותים הניתנים במסגרת קליניקה מצפן, גם טיפול בדיכאון נעשה באווירה נעימה ואמפתית, תוך שמירה על דיסקרטיות, רגישות ומתן יחס אישי וחם לכל מטופל ומטופלת. הצוות המיומן והמסור והתנאים המיטביים בקליניקה תורמים לחוויית הטיפול החיובית, ובהתאם לכך גם לטיפול יעיל המניב תוצאות מהירות וטובות.

תכנית טיפול מקיפה, מקצועית ויסודית

מטופל המגיע למצפן קליניק עם תסמיני דיכאון, עובר תהליך מקצועי הכולל מספר שלבים: אבחון על ידי פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, ייעוץ ובניית תוכנית טיפולית ספציפית, ומעקב אישי אחר התקדמות ותוצאות.
את התהליך המלווה על ידי הצוות המקצועי של מצפן קליניק מובילים:
ד"ר יאנה בייטלמן – מומחית לפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה, בעלת ניסיון מקצועי עשיר בטיפול בבעיות ומחלות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות.
ד"ר ויטלי טבלב – Ph.D, מטפל ומדריך מוסמך בשיטתCBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי ובטיפול פסיכודינמי.

דרכי טיפול בדיכאון במצפן קליניק

טיפול בדיכאון ובתסמיני דיכאון מתבצע בקליניקה מצפן בשתי דרכים עיקריות. כל דרך יכולה להוות תכנית טיפול בפני עצמה, אם כי במקרים רבים ולצורך הגברת אפקטיביות הטיפול, ניתן לשלב את שתי הדרכים באותו טיפול:
ייעוץ פסיכיאטרי וטיפול תרופתי – טיפול המבוסס על נטילת תרופות נוגדות דיכאון, המקלות על תסמיני דיכאון במצבים קלים עד אקוטיים. על בסיס ההנחה שהדיכאון נוצר מהעדר ויסות במערך הנוירו-כימי במוח, התרופות הפועלות ליצירת האיזון מביאות להפחתה משמעותית בתופעות הדיכאון. הטיפול התרופתי בדיכאון מומלץ בסוגי דיכאון קשים שמאופיינים במצוקה גדולה, בפגיעה תפקודית או באובדנות, כאשר נדרשת הקלה מיידית. כמו כן, פעמים רבות הטיפול התרופתי מכשיר את הקרקע לטיפול פסיכותרפי אפקטיבי יותר.
ייעוץ וטיפול בשיטות פסיכותרפיה – שיטות טיפול כמו CBT – פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית, וטיפול פסיכודינמי, מספקות לאנשים עם דיכאון גם תמיכה רגשית וגם הבנה של מקור הדיכאון. השיטות הפסיכותרפיות מציעות מיומנויות להתמודדות ולמודעות עצמית, אשר מסייעות בשימור השיפור הרגשי ובמניעת מצבי דיכאון נוספים.
בהסתמך על מחקרים רבים, לעיתים נעשה שילוב בין הטיפול התרופתי לפסיכותרפיה.
קביעת סוג הטיפול נתונה בידי הצוות המקצועי, ונעשית תוך בחינת שיקולים שונים כגון: גיל המטופל, רקע בריאותי, שלו, תחום עיסוקו, סוג הדיכאון, רמת החומרה שלו ומידת השפעתו על חיי המטופל.
במקרים בהם נדרש אשפוז פסיכיאטרי ו/או טיפולי חשמל או גרייה מגנטית, המטופל יופנה על ידי צוות הקליניקה לגורמים המתאימים.

]]>
admin <![CDATA[ד"ר יאנה בייטלמן]]> https://matzpen.co.il/?p=1247 2020-05-25T10:43:37Z 2020-02-27T08:15:11Z ד"ר יאנה בייטלמן הינה מומחית לפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה, המשמשת כפסיכיאטרית בכירה במצפן קליניק – מרכז לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי.

ד"ר יאנה בייטלמן – מומחית לפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה
ד"ר יאנה בייטלמן – מומחית לפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה

ד"ר בייטלמן מספקת ייעוץ, אבחון וטיפול במגוון מחלות נפש, בעיות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות וביניהן: סכיזופרניה, דיכאון, מחשבות שווא, מחשבות טורדניות, מצבי מצוקה לאחר אירוע טראומטי, מצבי התמכרות, התקפי חרדה, התמודדות עם כאבים גופניים או כאבים כרוניים, הפרעות אכילה, לחץ, סטרס, שינוי במצב הרוח או מצב רוח ירוד, טיפול בבעיות קשב וריכוז אצל מבוגרים, טיפול בבעיות שינה ועוד.

כיום היא משמשת כמנהלת מקצועית של המרפאה לבריאות הנפש בהרצליה, עובדת במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב כמ"מ הרופאה האחראית על היחידה לטיפול בנכי צה"ל, משמשת כאמור כפסיכיאטרית בכירה במצפן קליניק וכן במרכז רפואי תל אביב מדיקל סנטר. בעבר עבדה גם ב"רענן" – הוסטל לשיקום של נפגעי נפש.

ד"ר בייטלמן הינה בוגרת בית ספר לרפואה ברוסיה בהצטיינות יתרה. את התמחותה בתחום פסיכיאטריה של מבוגרים עשתה במרכז הפסיכו-נוירולוגי המחוזי של קברדינו-בלקריה, רוסיה. בישראל עשתה סטאז' רפואי כללי במרכז הרפואי ע"ש מאיר בכפר סבא. כמו כן, התמחתה בתחום פסיכיאטריה של המבוגר בבית חולים שלוותא ובמחלקת נוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש רבין בפתח תקווה.

בתחום לימודי פסיכותרפיה ד"ר בייטלמן היא בוגרת התוכנית לפסיכותרפיה פסיכודינמית מטעם ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת ת"א, וכן סיימה לימודים במגוון קורסים מקצועיים בתחומי הפסיכיאטריה והפסיכותרפיה. היא פועלת כחוקרת קלינית וכמדריכה קלינית של אוניברסיטת ת"א מזה למעלה מעשר שנים. בעבר ניהלה גם שני פורומים מקצועיים ברשת האינטרנט באתרים walla ו- I feel good .

ד"ר בייטלמן הינה חברה באיגוד לפסיכיאטריה בישראל, באיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית בישראל, וגם בוועדה לכתיבת מבחן ארצי בפסיכיאטריה.

בכל מקרה בו הינכם נדרשים לשירותים מקצועיים של פסיכיאטר או פסיכוגריאטר – ניתן לתאם ביקור אצל ד"ר יאנה בייטלמן בקליניקה מצפן.

]]>
admin <![CDATA[אבחון אוטיזם]]> https://matzpen.co.il/?p=1221 2020-02-26T07:05:10Z 2020-02-26T07:05:10Z אבחון אוטיזם פרטי במצפן קליניק

במסגרת השירותים המקצועיים של מצפן קליניק – מרכז לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, אנו מבצעים אבחון אוטיזם פרטי. האבחון מתבצע בשיתוף מספר מומחים מנוסים בתחום : פסיכיאטר ילדים ונוער, נוירולוג ילדים, פסיכותרפיסט, ולעיתים גם קלינאית תקשורת ומרפא בעיסוק. האבחון נעשה בידיהן האמונות ותחת פיקוחן של ד"ר טטיאנה שכטמן – פסיכיאטרית ילדים ונוער, ד"ר יפעת קוינט  – נוירולוגית ילדים.  במסגרת תכנית הטיפול שאנו מתאימים על פי ממצאי האבחון, אנו מספקים גם שירותי הדרכת הורים מפסיכותרפיסט. כמו כן, אנו מבצעים בקליניקת מצפן בדיקת ברה – בדיקת שמיעה לילדים ואנשים עם אוטיזם, שמתקשים לשתף פעולה בבדיקת שמיעה רגילה.

הכלים המסייעים לנו באבחון אוטיזם

עבור ילדים המצויים על ספקטרום אוטיסטי אבחון הוא הפתח לבניית תכנית טיפולית, שעשויה לזמן חיים איכותיים ונורמטיביים ככל האפשר, הן לילד והן למשפחתו. אבחון אוטיזם שידוע כהפרעה נוירו התפתחותית מורכבת, מתבצע במצפן קליניק הן באופן ראשוני לילדים שטרם אובחנו במסגרת כלשהי, והן כאבחון נוסף לאבחונים קודמים.

מכיוון שלא ניתן לאבחן אוטיזם בבדיקה רפואית או פיזית, האבחון מתבצע על ידי תצפיות וכלים דיאגנוסטיים שונים: תשאול מקיף של ההורים, תצפית קלינית על הילד ובחינת חוות דעת מאנשי החינוך שבסביבתו של הילד: גננות, מורים, יועצות חינוכיות ועוד.

מהלך האבחון בקליניקת מצפן

אבחון אוטיזם במצפן קליניק כולל:

  • פגישה של ההורים עם פסיכיאטרית ילדים ונוער, במהלכה מתבצע ריאיון על תפקודו של הילד ומהלך התפתחותו, במטרה למפות את הסימנים שהובילו לפנייה לאבחון. בפגישה זו נשמח לקבל גם חוות דעת מאנשי חינוך וטיפול בסביבת הילד.
  • תצפית קלינית על הילד שנועדה לבחון את התנהגותו הכוללת: תגובתו למטלות שמדמות מצבים חברתיים שונים, רמת השפה ומאפייני דיבור שלו, התנהגות לא מילולית, יכולת המשחק, רמת הדמיון, האינטראקציה שלו עם הוריו, ההתייחסות הרגשית שלו לבודק, יכולת  השיתוף שלו בחוויות, עיסוקו בתחומי עניין ספציפיים ועוד. במהלך המפגש, נעשית גם הערכה לרמה הקוגניטיבית של הילד על פי גילו.
  • הערכה נוירולוגית הנעשית על ידי נוירולוגית ילדים, לצורך שלילת מקור אחר לסימנים המחשידים קיומו של אוטיזם. ההערכה הנוירולוגית משמעותית מאוד כדי להגיע לאבחון מדויק של אוטיזם, שכן לעיתים הסימנים המחשידים נובעים מלקויות אחרות. בהקשר זה מבוצעת במידת הצורך בדיקת ברה לבחינת השמיעה של הילד.
  • מפגש לסיכום ממצאי האבחון, במהלכו ההורים מקבלים פירוט של הממצאים, הבהרת משמעותם והמלצות לטיפול.

מדוע כדאי לבצע אבחון אוטיזם פרטי במצפן קליניק?

אבחון אוטיזם הוא תהליך מורכב ורגיש, שמחייב שילוב של מקצועיות ואנושיות ושיתוף של נבחרת אנשי מקצוע מנוסים מהתחום הרפואי והטיפולי. זהו האפיון של אבחון אוטיזם מיטבי לשיטתנו במצפן קליניק.  אצלנו תמצאו, מעבר למקצועיות הצוות המאבחן, גם סבלנות רבה, מענה לכל שאלה וסיוע בהתמודדות עם האתגר המיוחד. הצוות המלווה את האבחון הוא גם הצוות שאמון על בניית תכנית הטיפול המיטבית, כשהדלתות תמיד פתוחות לייעוץ והבהרות בכל הנדרש.

חשוב לציין כי לרוב, בעלי ביטוח פרטי יוכלו לקבל החזר על האבחון הפרטי בהתאם להסכם עם חברת הביטוח.

החשוב מכל הוא שאנחנו כאן בשבילכם – עם כל הידע, הניסיון, הדיסקרטיות, הרגישות והרצון והיכולת לסייע ככל האפשר במצב הנתון.

]]>
admin <![CDATA[ד"ר ויטלי טבלב]]> https://matzpen.co.il/?p=1155 2020-02-23T09:50:54Z 2020-02-23T09:48:27Z ד"ר ויטלי טבלב
ד"ר ויטלי טבלב

ד"ר ויטלי טבלב Ph.D הוא מומחה ומדריך בתחום ה-CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.  כמו כן הוא מומחה ב-EFT – פסיכותרפיה ממוקדת רגש, פסיכותרפיסט ילדים ונוער וקרימינולוג קליני בעל רישיון משרד הבריאות. במסגרת עבודתו כפסיכותרפיסט למבוגרים

וילדים במצפן קליניק לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, הוא משמש כראש תחום אבחון וטיפול. ד"ר טבלב אמון על מתן טיפול פסיכולוגי מורחב, המשולב במידת הצורך בסיוע של פסיכיאטרים מהתמחויות שונות: פסיכיאטר ילדים, פסיכיאטר מבוגרים או פסיכוגריאטר. בהתאם לנדרש הוא פועל גם בשיתוף עם נוירולוג מבוגרים או נוירולוג ילדים.

תחומי פעילותו של ד"ר ויטלי טבלב במצפן קליניק כוללים טיפולים פסיכולוגיים בשיטות מתקדמות שונות תוך התמקדות בשיטת CBT וכן טיפול פסיכודינמי. הטיפולים מקיפים קשת של בעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות וביניהן: סכיזופרניה, דיכאון, סטרס, לחץ, התקפי חרדה, מחשבות טורדניות או מחשבות שווא, הפרעות אכילה, מצבי התמכרות, מצוקה לאחר אירוע טראומטי, שינוי במצב הרוח או מצב רוח ירוד, התמודדות עם כאבים גופניים או כאבים כרוניים ועוד. שירותיו כוללים גם טיפול בבעיות קשב וריכוז אצל מבוגרים וילדים וכן טיפול בבעיות שינה.

ד"ר ויטלי טבלב הוא מטפל ומדריך CBT עם הסמכה של האגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (איט"ה), וכן מטעם האיגוד האירופאי לטיפולים קוגניטיביים והתנהגותיים (EABCT). בנוסף לעבודתו בקליניקה מצפן, הוא משמש כפסיכותרפיסט מבוגרים וילדים במרכז הרפואי תל אביב מדיקל סנטר, ומרצה ומדריך בתחום ה-CBT במכון פסגות שפועל בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה. ד"ר טבלב רשום ברשימת המומחים מטעם הסניגוריה הציבורית, מגיש הערכות מסוכנות, חוות דעת מומחה ומשתתף בתוכניות שיקום.

פועלו של ד"ר טבלב בתחום המקצועי בעבר כולל: תפקיד של רכז טיפול במרכז היום "אחווה" לטיפול בהתמכרויות ותחלואה כפולה, מנחה קבוצות במרכז "חמה" לטיפול בילדים עם בעיות רגשיות ו-ADHD, רכז טיפולי וקרימינולוג קליני במרכז "צעדים" לטיפול בהתמכרויות ותחלואה מרובה. ד"ר טבלב מרצה והרצה בעבר בגופים אקדמיים שונים כגון המכללה האקדמית ירושלים, אוניברסיטת אריאל, מכון פסגות ומכללת אלבאום בה שימש כראש מגמת טיפול בילדים ונוער.

השכלתו של ד"ר ויטלי טבלב כוללת דוקטורט בתחום הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות ו- M.A בקרימינולוגיה קלינית – שניהם מאוניברסיטת בר אילן, לימודי פסיכותרפיה ופסיכיאטריה של הילד והמתבגר בבית הספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת ת"א, וכן השתלמויות מקצועיות רבות.

במהלך השנים ד"ר טבלב פרסם מגוון מאמרים מקצועיים, והשתתף בעשרות כנסים בהם הציג פרזנטציות שונות.

ד"ר טבלב הינו חבר במספר ארגונים מקצועיים:

איט"ה – האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי

ILSAM – החב' לרפואה וטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות

האגודה לקרימינולוגיה קלינית בישראל

EABCT – European Association for Behavioural and Cognitive Therapies

בכל מקרה בו אתם זקוקים לטיפול פסיכולוגי / שירותי פסיכותרפיה, ניתן ליצור קשר לקליניקה מצפן לתיאום פגישה עם ד"ר ויטלי טבלב.

]]>
admin <![CDATA[האם זה דיכאון?]]> https://matzpen.co.il/?p=1092 2020-02-24T09:12:54Z 2020-02-17T09:59:17Z האם זה דיכאון או סתם מצב רוח ירוד?

לפי סקר ארגון הבריאות העולמי כ-20% מישראלים מדווחים כי הם סבלו או סובלים מדיכאון. כידוע, במצבי דיכאון רמת איכות החיים שלנו יורדת, היחסים הבין-אישיים עם בני המשפחה, עמיתים לעבודה וחברים מחריפים, ויעילות העבודה שלנו יורדת באופן דרמטי.

הטיפול הנפוץ כיום בדיכאון הוא תרופתי ובאמצעות טיפול פסיכולוגי (טיפול באמצעות שיחות – פסיכותרפיה). ראוי לציין, כי לפני כ-100-50 שנה רוב האנשים שפנו לטיפול פסיכותרפי השתייכו לאליטה האינטלקטואלית הכלכלית של החברה. אנשים אלה העריכו היטב את חשיבות החיים האיכותיים והבריאים נפשית ורוחנית. עם זאת, בשנים האחרונות מספר הפונים לטיפול פסיכולוגי מקצועי גדל בקרב כל השכבות החברתיות.

כיצד ניתן להבחין שאצלכם או אצל קרוביכם לא רק קיים מצב רוח ירוד, אלא מדובר בדיכאון, מצב שדורש פניה לטיפול פסיכולוגי?

כל מצב דיכאוני כולל שלושה מרכיבים:

  1. הפרעות במצב הרוח
  2. ירידה במצב הפיזי כללי
  3. עייפות

המרכיב הראשון של הדיכאון
המרכיב הראשון של הדיכאון קשור לשינויים במצבי הרוח, זאת כאשר מצב הרוח הירוד נמשך יותר משבועיים. לאדם שסובל מדיכאון הכול נראה "אפור" וחסר עניין. ניתן להצביע על תנודות במצב הרוח במהלך היום – בבוקר יכול להיות מצב רוח טוב, אך לקראת הערב הוא עלול לרדת או ההפך. אמנם ישנם מקרים ללא תנודות במצב הרוח במשך היום – הוא ירוד באופן קבוע.

מצב רוח ירוד יכול להיות עם גוון שונה. יכול להיות מצב רוח עם גוון של חרדה, ייאוש, חוסר תקווה, אדישות או עצבנות יתרה. לפעמים אדם לא מרגיש כי מצב רוחו ירד, אך הוא עלול להרגיש סימנים גופניים של דיכאון, כגון תחושת חום באזור החזה, תחושת כובד, הידועה בשם "אבן על הלב". לעתים נדירות דיכאון יתבטא בכאבים כרוניים ובדיקה רפואית לא תגלה שום הסבר אורגני (פיזי) לכאבים.

לעתים קרובות אנשים מגיבים למצב של סטרס ממושך בדיכאון עם גוון של חרדה. הדבר עלול לקרות בעקבות חשיפה לאירוע טראומתי כגון אירועים חבלניים ומלחמה. האירועים האחרונים של מלחמה בצפון, הפגזה בלתי פוסקת בדרום כבר גרמו לפניות רבות לאנשי בריאות הנפש בבקשה לטפל הן בפוסט-טראומה, הן בחרדה והן בדיכאון עם או בלי גוון חרדתי. אנשים בדרך כלל נבדלים זה מזה בהרגשת החרדה. היא עלולה להתבטא בפחד להירדם, סיוטים בלילה, ובפחד כפייתי שלקרובים שלנו יקרה משהו נורא. לפעמים אדם מתאר חרדה כעצבנות ואי יכולת לשבת במקום. הרגשה בלתי פוסקת של אי שקט לא משאירה לאדם מקום לרוגע, הוא אינו מצליח לשבת במקום אחד יותר מ 2- 3 דקות, הוא קם ומתהלך ללא הפסקה.

חרדה חזקה מאוד מתחילה על רקע דיכאון קשה ומתבטאת בהתקפי חרדה (תחושה של מחנק, דופק לב מואץ, רעד בגוף ותחושת חום). מקרים אלה מעידים על כך שחרדה היא הקצה העליון של הקרחון הקרוי 'דיכאון'.

אם במקרה של דיכאון עמוק האדם אינו מצליח לשבת במקום אחד, אז בסוגים אחרים של דיכאון הוא סובל מחוסר מרץ. במקרים כאלה החולה עשוי לישון 12-14 שעות ביממה, אך עדיין הוא ירגיש עייפות בבקרים ובמהלך כל היום. פעילות שגרתית נראית כבלתי ניתנת לביצוע וחסרת משמעות. אלו הסימנים של דיכאון אפתי.

דיכאון מסוג זה מפחית את רמת התפקוד של כל התהליכים הפיזיולוגיים בגוף האדם ואף פוגע בהם. אדם מתקשה לחשוב, מדווח על בעיות בקשב, ריכוז וזיכרון, וכמובן כל הסימנים האלו משפיעים על יכולתו לעבוד ולתקשר עם הסביבה. בעיות קשב וריכוז מתבטאות בכך שאדם לא מסוגל לקרוא יותר מכמה עמודים ואף שורות בספר או לצפות טלוויזיה, אפילו זמן קצר יחסית. הוא עלול לשבת מול מחשב יום שלם, אך לא יצליח להתרכז בעבודתו.

המרכיב השני של דיכאון

המרכיב השני של דיכאון כולל הפרעות במצב הפיזי כללי (הפרעות במערכת הוגטטיבית). במידה שבדיקה רפואית שללה בעיות אורגניות (גופניות), יתכן והטלת מימיו מוגברת של חולה, כעבי ראש, קפיצות לחץ דם וחום הגוף יתפרשו כתסמיני דיכאון.

בנוסף לכך, דיכאון עשוי להתבטא בחוסר תאבון ועצירות. לעתים רחוקות, במקרים של דיכאון לא טיפוסי יש תאבון מוגבר ושלשולים.

דיכאון משפיע לרעה גם על חיי המין. נשים וגברים כאחד מדווחים על ירידה בתפקוד ובתשוקה המינית. לעתים רחוקות דיכאון מתבטא באוננות מוגברת או ההפך בבריחה לקשרים מיניים מזדמנים ולא בטוחים. לנשים הסובלות מדיכאון עלול במחזור להתעכב המחזור ב10- 14יום, זאת במשך כחצי שנה ואף יותר.

המרכיב השלישי של דיכאון

המרכיב השלישי של דיכאון כולל עייפות יתרה, רגישות לשינויי מזג האוויר ועצבנות יתרה. עצבנות עלולה להופיע כתוצאה מחשיפה לאור בוהק או ממגע אנושי לא צפוי (לדוגמה, אם מישהו בטעות נוגע בנו ברחוב או באוטובוס), והדבר לפעמים גורר להתפרצות בכי ..

נדודי שינה הנובעים מקושי להירדם, משינה שאינה איכותית או מיקיצה מוקדמת מדי בבוקר מהווים תסמינים נוספים של דיכאון.

דיכאון מתפתח לפי חוקים משלו. ישנם תסמינים המצביעים על רמת הקושי של הדיכאון. מחשבות על חוסר משמעות בחיים ואף מחשבות אובדניות מעידות על החמרה בדיכאון. בדרך כלל מחשבות אלו עולות ברצף הבא: הרגשה כללית של אובדן טעם בחיים, מחשבות על חוסר משמעות או חוסר מטרה בחיים, מחשבות יותר קונקרטיות על התאבדות ותוכניות על דרכי התאבדות. עם הופעת תסמינים אלו אצלכם או אצל קרוביכם עליך לפנות באופן דחוף לטיפול אצל פסיכותרפיסט או פסיכיאטר (כל איש מקצוע העוסק בבריאות הנפש). במצב זה למהירות הפניה ישנה חשיבות מכרעת.

האפשרויות לטיפול הן:

פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי), טיפול תרופתי או שילוב ביניהם.

טיפול תרופתי ניתן על ידי פסיכיאטר שאיבחן דיכאון והתרשם מהצורך בנטילת תרופות נוגדי דיכאון. תרופות אלו משפיעות על רמת הסרוטונין (הורמון אושר ותענוג) הנוראדרנלין וכד' במוח. הורמונים אלו משפיעים על מצב רוחנו. לרוב הרבה יותר קל, מהר וזול לטפל בבעיות הפסיכולוגיות באמצעות תרופות.

רבים חוששים ת ליטול תרופות נגד דיכאון בגלל הפחד מהתמכרות. בעוד שסוג זה של תרופות אינו ממכר.

הפסיכיאטר מתאים את הטיפול התרופתי לסוג הדיכאון. ישנן תרופות המטפלות בדיכאון המאופיין בחרדה, או באדישות ואפתיה, ואם טיפול ניתן על ידי פסיכיאטר שמתאים את המינון הנכון ,לאחר כ-3- 4 שבועות ניתן להבחין בנסיגה בדיכאון: המחשבות האובדניות והחרדות נעלמות, ומופיע רצון לפעול ומצב הרוח משתפר ומתייצב.

תרופות נוגדי דיכאון מתחילות לפעול בסוף השבוע השני או השלישי. רוב האנשים ברגע שחשים הקלה במצבם מפסיקים ליטול תרופות, וכתוצאה מכך הדיכאון חוזר תוך מספר שבועות. לכן חשוב מאוד ליטול תרופות בכל התקופה הנדרשת, וזה כמובן, על פי הנחיית הרופא.

חשוב להתייחס לדיכאון כאל חום במחלות רגילות. חום זה לא מחלה, אלא תסמין שמשהו לא בסדר בגוף שלנו. במקרים כאלו אנו פונים לרופא שמנסה להבין מהו הגורם האפשרי לחום (שפעת, דלקת או משהו אחר). באותה מידה דיכאון מצביע על כך שיש לנו בעיה כלשהי, ופסיכיאטר נותן לנו תרופות "נוגדי חום" – נוגדי דיכאון. בהמשך, טיפול פסיכולוגי באמצעות שיחות עוזר לנו להתגבר על מקורות אפשריים לדיכאון. מבחינת משך הטיפול, דיכאון שנמשך מעט זמן (עד כחצי שנה) מגיב טוב ומהר יותר לטיפול. טיפול ממוצע במקרים כאלה נמשך 12-15 מפגשים באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). עם זאת, במידה שחולה דחה את הטיפול במשך שנים, נצטרך להפעיל הרבה יותר מאמצים וזמן על מנת להתגבר על הדיכאון. במקרים כאלו טיפול עשוי להימשך בין חצי שנה לשנה וחצי (ואף יותר, תלוי בנסיבות המקרה).

יש לא מעט מקרים של דיכאון קל שלא דורשים טיפול תרופתי, וניתן לעזור רק באמצעות פסיכותרפיה.

זקוקים לייעוץ של מומחה לטיפול בדיכאון?

יש לך לכם שאלה בנושא?

אתם לא בטוחים איזה סוג של עזרה אתם צריכים?

]]>
admin <![CDATA[בדיקת EEG]]> https://matzpen.co.il/?p=1070 2020-02-25T12:27:36Z 2020-02-14T08:36:40Z בדיקת EEG במצפן קליניק

בדיקת EEG לאבחון אפילפסיה ושאר בעיות ומחלות מוחיות אצל ילדים ומבוגרים, מתבצעת על ידי הצוות המקצועי של מצפן קליניק – מרכז לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. אנו מבצעים בדיקת EEG בשינה או בזמן ערות בהתאם לנדרש בכל מקרה לגופו. על ביצוע הבדיקה אמון צוות רפואי מקצועי הכולל טכנאית רפואית מנוסה, המספקת לנבדקים הסברים מפורטים ומלווה אותם במהלך הבדיקה. נוירולוג מבוגרים או נוירולוג ילדים מבצע את פענוח התוצאות וקביעת המשך טיפול בהתאם.

מהי בדיקת EEG ?

בדיקת EEG – אלקטרואנצפלוגרם הינה בדיקה לאבחון של אפילפסיה, לסיוע בבחירה של טיפול באפילפסיה וכן לאבחונן של מחלות והפרעות מוחיות אחרות. הבדיקה אינה פולשנית ואינה כרוכה בכאבים. באמצעות הבדיקה, הרושמת את פעילותו החשמלית של המוח, ניתן להעריך את תקינותה של פעילות זו ולגלות שינויים והפרעות בהולכה החשמלית. ניתן לבצע את הבדיקה בשינה או בעירות. לעיתים מבצעים בדיקת EEG בחסך שינה – אם במטרה לעודד הירדמות (בעיקר אצל ילדים) ואם מכיוון שחוסר השינה עשוי לעורר פעילות חשמלית לא תקינה במוח או להדגישה.

מהלך ביצוע בדיקת EEG במצפן קליניק

בדיקת EEG פרטית מתבצעת בקליניקת מצפן במקצועיות וכוללת:

  • הצמדה של כעשרים אלקטרודות לקרקפת באמצעות חומר דביק. האלקטרודות מעבירות ומציגות את רישום הפעילות החשמלית במוח בצורה של קווים גליים.
  • שלב נוסף בבדיקה – חשיפת הנבדק למגוון גירויים: אורות בוהקים, הבזקי אור וכו'. זאת במטרה לבחון קיומו של התקף פרכוס ולאפיין אותו.
  • פענוח הבדיקה על ידי נוירולוג מבוגרים או נוירולוג ילדים. כאשר דפוס הגלים בתרשים אינו תקין, הוא יצביע לרוב על קיומן של הפרעות מוחיות, שדורשות המשך בירור הבעיה ומציאת פתרונות.

משך הבדיקה הינו כעשרים דקות. אם יש צורך בבדיקת EEG בשינה וגם במצב ערות, יידרשו כ50-40 דקות לביצועה.

הכנה לבדיקה

לקראת הבדיקה יש להיערך באופן הבא:

  • בערב שלפני הבדיקה, מומלץ לחפוף את השיער ללא שימוש במרכך או בקרמים/תרסיסים לטיפוח השיער והקרקפת.
  • במקרה של בדיקת EEG בשינה – יש לפעול בהתאם להנחיות שיועברו לנבדק על ידינו (לישון פחות בלילה הקודם לבדיקה או להימנע לחלוטין משינה).
  • ב-6 שעות שלפני הבדיקה מומלץ שלא לצרוך מזונות ומשקאות המכילים קפאין.
]]>